ההלכה מתירה הפעלת לחץ על סרבן גט לצרכי כפיית גט. מצד שני, על הגבר לתת גט לאישתו מתוך ברירה כלשהי - כלומר, חייבים להשאיר לו לפחות מעט מרחב תמרון, כדי שמתן גט יוגדר בתור גט שניתן מתוך ברירה, שאם לא כן יחשב הגט בתור גט מעושה ("גט מעו?ש?ה") שאינו תקף.
בית דין רבני יכול להפעיל שורה של סעדים זמניים בתור אמצעי לחץ לצורך כפיית גט על סרבן גט. אמצעי הלחץ שהוכח בתור היעיל ביותר הוא שלילת רישיון הנהיגה.
בתי הדין אינם ממהרים להשתמש באמצעי לחץ לצורך כפיית גט, על מנת לנסות לאפשר מתן גט מתוך רצון ובחירה. עם זאת, אי שימוש באמצעי הלחץ גורר מצבים בן נשים נותרות עגונות לאורך תקופה ארוכה (לעיתים עד כדי שנים רבות).
בשנת 2004 קבע בית משפט לענייני משפחה בירושלים פיצויים בסך 425,000 ש"ח לאישה מסורבת גט, משום שאי מתן גט מהווה פגיעה ביכולתה של האישה לנהל אורח חיים תקין. בית המשפט לא עסק בנסיון לזרז גט, אלא רק בהשלכות הישירות של אי מתן גט מבחינת הנזקים שהוא גורם לאישה.